מלחמת העצמאות הראשונה בתנ"ך

שופטים פרקים ד', ה'

מאת: יעל צלישר

 

ספר שופטים הוא המשכו הישיר של ספר יהושוע.

יהושוע בן- נון, שהוא יורשו של משה ומנהיג העם בכניסה לארץ ובכיבושה.

ספר שופטים עוסק בעם ישראל היושב בארצו אך בצורה של נפרדות, לכל שבט יש טרטוריה משלו, וזקני שבט הדואגים לענייני השבט.

תקופת השופטים שונה מתקופת משה ויהושוע.
תקופתם של משה ויהושוע הייתה תקופה של הנהגה איתנה, רצופה, משה הוציא את העם ממצרים והוליך אותם ארבעים שנה של התמרות במדבר, יהושוע עמד בראש אומה הכובשת את הארץ.
בתקופת השופטים המצב היה שונה: בכל חבל ארץ ישב שבט אחר (נפרדות) ולכן כל שבט נאלץ להאבק על קיומו עם שכניו. כל שבט נלחם את מלחמותיו, ולא היה בדרך כלל שיתוף פעולה בין השבטים.
בעת מצוקה של שבט, היה קם מנהיג צבאי, שכונה שופט, ריכז תחת הנהגתו את שבטו או צרף מספר מצומצם של שבטים והוליכם לניצחון, שהוביל לשקט יחסי.

ספר שופטים מעוצב בתוך תבנית מחזורית קבועה: חטא , עונש, ישועה ותקופת שקט.

כל סיפור על שופט מסוים מהווה יחידה סיפורית שלמה שיש לה את הקצב שלה, הגוון שלה והייחודיות שלה.

ניתן להבחין באנרגיות המייחדות כל שופט, הייחוד האישי מתארגן בצורה מושלמת לתוך התבנית של הספר ולא פוגם באחדות האומנותית המייחדת את הספר, וכוונתי היא שבתוך התבנית הנוקשה והקבועה ניתן לזהות את הגוון המיוחד שמייצג כל שופט, את הצלם המיוחד רק לו.

כל הסיפורים בספר שופטים הם סיפורי הושעה היצוקים לתוך עקרון מחזורי אך לכל סיפור יש גוון מיוחד ואחר, שנותן לקורא הנבון מבט רחב על התקופה מחד ועל הפרטים המובילים שינוי מאידך.
המגוונות של היחידים יוצרת מארג יפיפה של ספר מרתק.

עניין נוסף שניתן להבחין בו במהלך קריאת הספר הוא האינטראקציה בין האל והשופט המושיע כנציג העם, את התמיכה הניתנת כאשר העם יוצר דרישה (שלב הזעקה).

דרכי האל הן נתינת אותות, מערכת סימנים שהעם מקבל מהאל, והם מעידים על התערבותו של האל, והאופן שבו הוא מכוון את המהלכים.

ספר שופטים מהווה מבט על יחידים החיים ופועלים בתוך תבנית (בית אב, שבט וכו'…) אך מגוונים עד מאוד.

במאמר זה אדון בסיפורה של דבורה הנביאה.

זהו סיפור הדן בחוסן ועצמאות, באחדות, בתוקף פעיל ובמימוש מועצם, ולקראת יום העצמאות העומד בפתח ברצוני להקדיש את המאמר ליום העצמאות הראשון של עם ישראל – לפחות כך אני רואה את שופטים פרק ד'


סיפורה של דבורה הנביאה, ברק בן אבינועם ויעל אשת חבר הקיני.

הפרק מתחיל במחזוריות של ספר שופטים:

" ויוסיפו בני ישראל לעשות הרע בעיני ה'….וימכרם ה' ביד יבין מלך כנען….ויצעקו בני ישראל אל ה'…."
שופטים ד' פסוקים 1-3 .

" ודבורה אשה נביאה אשת לפידות היא שופטה את ישראל בעת ההיא"
שופטים ד' פסוק 4.

דבורה היא "אשת לפידות" , זהו צירוף יחידאי במקרא , צירוף זה מזכיר את הצרוף "אשת חיל" משלי ל"א 10  וכפי שמפרש אותה מצודת דוד "אשת חיל זריזה במעשיה כלפיד אש".

אני רואה את דבורה כשילוב של אנרגיית אש ואויר, בתוך שמה חבויה המילה דבור ואם אחבר את אשת לפידות, יש בה שליטה ביסוד האש הטמון בה והמניע אותה.

בהמשך ניתן להבין מדבריה ומעשיה, שהאש שלה מהירה, מדויקת ומהווה כוח פורץ אליו מצטרפים האחרים, דבורה מהווה מנוע רב עוצמה בסיפור, היא מאוד כריזמטית  והאש שלה מאוד מאופקת ומפלסת את הדרך באלגנטיות.

דבורה מדויקת עד מאוד, יש לה את הידיעה, שהיא הצורך באיחוד השבטים ויציאה למלחמת עצמאות מול האויב הכנעני:

"ותשלח ותקרא לברק בן אבינועם…ותאמר אליו הלוא צוה ה' אלוהי ישראל לך ומשכת בהר תבור….ונתתיהו בידך"
שופטים ד' פסוקים 6-7 

בפסוקים אלה פורסת דבורה בצורה מדויקת ובהירה בפני ברק את תכנון המלחמה ותוצאותיה.

תגובת ברק: "אם תלכי עמי והלכתי ואם לא תלכי עמי לא אלך"
שופטים ד' פסוק 8

הזדקקותו של ברק לנוכחותה של דבורה בולטת מאוד, ברק חושש להניע את המהלכים, תוך לקיחת פיקוד ממקום של שדה מאוחד הוא זקוק להשלמה שלה.

דבורה מסכימה מיד: "ותאמר הלוך אלך עימך…"
           שופטים ד' פסוק 9 

בפסוקים אלה באים לידי ביטוי הקטבים ומיזוג הזכרי והנקבי לכדי איחוד רעיוני המאפשר שלמות הווייתית קוסמית, זו נקודת פתיחה המהווה איחוד ומאפשרת את המשך המהלכים על בסיס קו אמצע מדויק, הפועל ישירות למימושו של הרעיון – אחדות למען חוסן ועצמאות.

המלחמה

מיקום: הר תבור, ירידה לכיוון העמק ונחל קישון.

בקרב משתלבים כוחות אנושיים , איתני הטבע , גרמי השמים ותמיכת ה'.

רוב השבטים מתנדבים למלחמה , שאליהם חוברים הכוכבים:

"מן השמים נלחמו הכוכבים ממסילותם נלחמו עם סיסרא"
שופטים ה' פסוק 20

אל הלוחמים והכוכבים מצטרף נחל קישון:

"נחל קישון גרפם נחל קדומים נחל קישון…"
שופטים ה' פסוק 21

ה' גורם למהומה רבתי:

"ויהם ה' את ססרא ואת רכב הברזל…"
שופטים ד' פסוק 15

ובתום המלחמה מכריעה אותה יעל, יעל שייכת לשבט הקיני, שהוא שבט ניטראלי ולכן סיסרא בורח לאוהל של יעל, מכיוון שהוא בטוח שיקבל שם הגנה, אבל יעל, באופן מפתיע, בוחרת לא להישאר ניטראלית, היא שוברת תבנית ומוסכמה חברתית של השבט שלה ומכריעה לטובת עם ישראל, ובכך מקדמת את המלחמה לסיום ולעצמאות עם ישראל.

"ויעל תבורך מנשים יעל…"
שופטים ה' פסוק 24

לסיכום, יום העצמאות הראשון בתולדות עם ישראל נמצא בפרקים ד', ה' בספר שופטים.
סיפור המספר על איחוד קטבים לכדי מימוש רעיון החוסן והעצמאות, קו אמצע מובהק ותמיכתה של הבריאה לצורך מימוש מועצם.

 

Be Sociable, Share!
\\ תגיות , , , , , , ,


תגובה אחת לפוסט “מלחמת העצמאות הראשונה בתנ"ך”

  1. 1. תגובה מאת: אופירה לביא

    דרך נפלאה להנחיל לתלמידים ולמבוגרים כאחד את מורשת התנך בזיקה לימינו אלה.
    אם היו מעבירים את סיפורי התנך בדרך זו ודאי היינו מקרבים אותם לנושא ואף מקלים עליהם.
    רעיון נפלא משב רוח מרענן
    אופירה

כתיבת תגובה